מה חדש
לקבלת עדכונים שוטפים הצטרפו למחוגים
שם:
דוא"ל:
אני מעוניין לקבל חומר פרסומי

הורים טובים מדי

"הורים טובים מדי, לדעת לחבק לדעת לדרוש". מאת: אורלי פוקס-שבתאי וד"ר שלומית בלנק.

שמו של הספר מעיד על תוכנו. הורות היא גם לחבק וגם לדרוש.

בעמוד הראשון ציטוט מקוהלת: "עת לחבוק ועת לרחוק מחבק.." (קוהלת, פרק ג', פסוק 5).

הכותבות דנות בשאלת הגבולות כמה ומתי. בספר הן מביאות סקירה של התדרדרות הסמכות בעקבות תיאוריות המאמינות בנתינת חופש ללא גבולות לילדים. "מתוך הרצון לגונן על הילדים מכל קושי ואי נעימות, סורסה הסמכות ההורית וטושטשו הגבולות. בד בבד עם כך, חלה עלייה מדאיגה באלימות במשפחה, בבית וברחוב". שם, עמ' 46).

הכותבות מתעמתות עם מושג ה"עונש". מושג רווי במחלוקות בחברה בת ימינו. הורים לא רק שנמנעים מלהגיב באופן ברור על התנהגויות חריגות של ילדיהם הם אף נמנעים מלשאת את המילה "עונש" על דל שפתיהם, כאילו מילה זו מעידה על הורות גרועה. בספר מסבירות בלנק ופוקס שבתאי על הקשר בין גבולות וענישה. לטענתן לא ניתן ואף אסור לגדל ילדים ללא ענישה. עונש לטענתן הינו האמצעי לשמור על קיום גבולות. בחברה שבה גבול לעיתים הוא רק המלצה, חובה על הורים ומחנכים לכפות אותם. חברה ללא גבולות נידונה לכאוס. ילדים ללא גבולות נידונים אף הם לכאוס פנימי, חיצוני וקשיים רבים במשפחה ובחברה. "האם ניתן לחנך ללא עונש וללא משמעת?... יש בינינו רבים וטובים, הטומנים ראשם בחול ומאמינים, כי חינוך ללא עונש אפשרי ואף רצוי... מחקריה של דיאנה באומריינד (חוקרת אמריקאית) גילו, כי רוב ההתפרצויות הפיזיות של הורים כלפי ילדיהם, התרחשו דווקא אצל אותם הורים ותרנים, שמלכתחילה החליטו להימנע מלהעניש את ילדיהם" (עמ' 38).

"עונש" מילה גסה או הכרח התפתחותי?" שואלות המחברות. כמצופה, לדעתן עונש הוא הכרח התפתחותי, רגשי, קוגניטיבי וחברתי. ילד חייב לגדול עם הבנת מושג העונש, ללא כך תיפגם אצלו היכולת להבנה מוסרית ולהבחנות נכונות בין טוב ורע, מותר ואסור. מדוע? משום ש" כאשר הכעס מוכחש והרגשות השליליים מוצגים כחיוביים, וכאשר שפת הגוף והמילים אינן עולות בקנה אחד עם הרגשות האמיתיים, איך יוכל הילד לפרש נכון את המציאות? איך ידע אם החיוך, הליטוף והשפה המפויסת מבטאים חיבה? ואולי מסתירים מאחוריהם כעס וביקרות?" (עמ' 55). כאשר אנו ההורים בוחרים להבליג על כל התנהגות שגויה או לא נכונה של הילד, כאשר אנו בוחרים לחייך ולתת עוד צ'אנס, כאשר אנו מוותרים, לא יוכל הילד לפתח את השפה הפנימית החשובה כל-כך של הבחנה בין טוב ורע. הוא יבין כי כל מעשיו מותרים ולא יצמיח את האיסורים הפנימיים שלו. ללא איסורים פנימיים לא יפתח הילד את הכלים להבליג בשעת צורך, לשקול את תגובותיו, להבין שלעיתים האחר הוא הצודק.

שפה פנימית מוסרית וערכים מתפתחים במפגשים של הילד עם איסורים והיתרים, עם הצורך להתמודד מול תסכולים, קשיים וגבולות ברורים. בלעדיהם לא יהיה הילד מוכן להתמודד עם חיים בחברה שכופה גבולות ואיסורים. רע יהיה לילד הזה, אבל גם למשפחתו, הוריו והחברה בה הוא חי.

את הספר מסכמות המחברות בהצבעה על הצורך הקיומי של ילדים לקבל אהבה, חיבוק ועידוד לצד גבולות, ברורים וברי קיימא.

"ההורים לא נועדו להיות מלאכים. הורות משמעה לאהוב את הילד, לקחת אחריות על חייו ושלומו, להאכיל, להלביש, לעודד, לנחם, לעמול למענו ללא לאות ולהביאו לבגרות. הורות משמעה גם לחנך, להגביל, לעצור, לחייב. זה לא או... או... זה גם... וגם". (עמ' 98).

כתיבת תקציר: מיכל וחגית, מחוגים.

הורים טובים מדי | שבתאי, בלנק

מיכל דינס, טבעון 054-4402572 mdines@netvision.net.il. חגית ברלינסקי, יוקנעם 054-5950556 hagit.berlinsky@gmail.com
עיצוב ובניית אתרים